   יש חד הולך ברחוב ורוה גוש חר עם פרוח צהוב וחמוד בתוכו. הו מתפל ך ממשיך ללכת.
בהמשך הרחוב, שוב, גוש חר ופרוח בתוכו. וכך כל מטר, גוש חר ופרוח בתוכו, גוש חר ופרוח בתוכו.
כך הו הולך שעתיים עד שלבסוף הו מגיע ל שיח.
פתום, יוצ ליו מישהו מהשיח ושול ותו: "תסלח לי דוני, יש לך ולי נייר טולט? נגמרו לי הפרוחים." |
|
