  בכיתה  חת היה תלמיד שקרו לו; גיל יונתן. ז בכל בוקר כשהמורה הייתה מקריה ת השם שלן "גיל יונתן", התלמיד היה עונה: "שבי לי על הקטן."
ככה כל בוקר: "גיל יונתן" והתשובה: "שבי לי על הקטן."
המורה, שהייתה מתבעסת מזה בכל פעם, הולכת למנהל ושולת ותו מה לעשות בנידון.
המנהל חושב לרגע ועונה: "בפעם הבה, כשת מקריה שמוץ, במקום להגיד גיל יונתן, תגידי יונתן גיל."
המורה מבסוטית עד הגג ומנשקת ת המנהל על הלחי.
למחרת, המורה מקריה שמות וכשהי מגיעה לשם הילד, הי עוצרת שניה וומרת: "גיל יונתן".
התלמיד ל חושב פעמיים ועונה: "שבי לי, כרגיל." |
|
